09Jan
מכירה את זה שאת פוגשת מישהי לקפה של שעה ואח"כ מרגישה מרוקנת?
או אחרי אירוע חברתי שהוזמנת אליו, ואת לא צריכה לטרוח בכלל, לא לנקות או לסדר, לא לבשל יותר מידי, אבל את מוצאת את עצמך בסיטואציה שאת ממש "עובדת" בלייצר אינטראקציה זורמת, ואחרי שנגמר ואת פורשת הביתה את הולכת לישון עם טעם רע ומרגישה שאיבדת מלא אנרגיה?
זו יכולה להיות גם סתם "היתקלות" לא מתוכננת עם מישהי, בבי"ס של הילדים, בסופר, ליד הבית. שאחרי שיחה קצרה, ממש כמה משפטים שהחלפתן בינכן ברוח טובה לכאורה, את מריצה לעצמך כל מיני סרטים בראש כמו 'למה היא תמיד גורמת לי להרגיש ככה?' 'מה הקטע שלה?'...
ולעומת זאת-
יצא לך לארח מלא אנשים בבית, לארגן, לבשל, לסדר, לנקות, כבר מאוחר, מיליון כלים... אבל בסוף האירוח את מאושרת עם חיוך על הפנים?
או להגיע לאירוע עם הרבה אנשים חדשים, לעשות מינגלינג (לפעמים באנגלית), להתחבט עם עצמך לפני: מה אני אמורה ללבוש, ואם כולם יכירו חוץ ממני, ואם לא אמצא נושאים לשיחה או את המילים הנכונות, אם אהיה שם עם עצמי? ואיכשהו לסיים את הערב שמחה, עם סוללה טעונה, וכן, אפילו עם תחושת מסוגלות- בכל זאת יצאת מאיזור הנוחות שלך ובאת בראש פתוח, זו גם סיבה להרגיש טוב עם עצמך.
הפער הזה בתחושות שלנו בין מי שעושה לך "צפוף" למי שפותח לך "מרחבים" הוא גדול, בפרט ברילוקיישן. הסיטואציות האלו הופכות למשמעותיות ונוכחות הרבה יותר. את רחוקה מהבית ומהמנטליות הישראלית העוטפת, החמה והמוכרת. כל ישראלית יכולה לסמל עבורך פוטנציאל להרגיש קרובה יותר לעצמך, למה שאת מכירה ואוהבת. אבל.. מה לעשות שזה שאתן ישראליות לא בהכרח אומר שזה זה. לא תמיד נוצר החיבור שכל כך מייחלים לו, במיוחד בארץ חדשה. ולפעמים אנחנו מתקשים לשחרר קשרים שלא עושים לנו טוב, מתוך פחד להישאר לבד או רצון למצוא חיבור שיזכיר לנו את הבית, מישהו שיבין אותנו באמת, עם שפה משותפת, משהו שיפצה קצת על הגעגוע ועל תחושת חוסר השייכות.
אולי גם כי יש תופעה שמאפיינת רילוקיישן, ששלושת המעגלים: משפחה- עבודה- חברים, שבארץ בד"כ הם נפרדים, מתאחדים לכדי מעגל אחד. החבר'ה מהעבודה הם גם החברים, וגם המשפחה. הכל מתערבב והגבולות מיטשטשים. חוגגים חגים יחד, יוצאים לחופשות וטיולים משותפים, ימי הולדת, בילויים וכו'.
אז מה אני אומרת בעצם?
הקשיבי לעצמך- באמת. מי שגורם לך להרגיש לא טוב עם עצמך, מכביד עלייך, לא מפרגן, כנראה לא צריך להיות בסביבתך.
אם אחרי מפגש חברתי את מרגישה שבמקום להיטען באנרגיה, את מותשת ומרוקנת- כנראה שיש סיבה, וזה לא חייב להיות ככה.
המעיטי במפגשים שסוחטים אותך רגשית. מצאי את האנשים הנכונים לך, שמרימים אותך, ותיזמי מפגשים ואירועים משותפים.
אם הוזמנת למקום שלא בא לך להיות בו, שכבר ניסית ובדקת, ואת יודעת שזה פשוט לא זה- אל תלכי.
זה לא תמיד פשוט, ולפעמים צריך לנווט בין הטיפות ולהיות כמובן רגישים לסיטואציה. אבל אפשר לייצר מצב בו תרגישי שאת מוקפת באנשים שכיף ונעים לך בסביבתם, בלי רגשות אשמה. את חיה את החיים שלך, לא של אחרים.
לי לקח זמן להגיע להבנה הזו וליישם אותה. בהתחלה הייתי מתפשרת הרבה. מנסה "להיתלות" בקשרים עם ישראלים רק כדי לא להרגיש בודדה. עם הזמן הבנתי שאפשר להרגיש בדידות גם אם מוקפים באנשים. לכן חשוב לי לבחור את החברים שלי, ומספיק שיהיו לי שתיים שלוש חברות אמיתיות, כדי לקבל את התמיכה שאני זקוקה לה. את המשפחה שאין לי כאן. בשביל עצמי
החיים יקרים מכדי לבזבז אותם על אנשים שלא עושים לך טוב. מגיע לך להיות מוקפת באנשים שמרימים אותך, שמביאים איתם אור ושמחה לחייך. בסופו של דבר, איכות הקשרים שלנו משפיעה באופן ישיר על איכות החיים שלנו. הרי מחקרים קבעו כי יחסים טובים הם מנבא מספר אחת לאושר.
מי האנשים שגורמים לך להרגיש הכי טוב עם עצמך? איך תוכלי להקיף את עצמך ביותר מהם?
הערות